החלטה בתיק ה"פ 47282-11-10

מבוא:

ביום 24.11.10 הגישה התובעת תובענה, בדרך של המרצת פתיחה, במסגרתה ביקשה להורות למשיבים להציג מסמכים המתייחסים לניהולה של הנתבעת 1, וכן להורות על הצגת מסמכים המתייחסים לתפקידו של הנתבע 2, כמנהל ובעל שליטה בנתבעת 1 וכן כמנהל ונציג מטעמה אצל הנתבעת הפורמאלית 3.

בתשובה לעתירה טענו הנתבעים 1 ו-2, בין היתר, כי אין לתובעת זכות לעיין במסמכים המבוקשים. עוד נטען כי המבקשת פועלת בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים. באשר למרבית המסמכים המבוקשים חלה התיישנות ולפיכך יש לדחות את התובענה על הסף.

ביום 24.02.11 הגישה הנתבעת 1 בקשה לסילוק התובענה על הסף, מן הנימוקים המפורטים. הנתבע 2, וכן הנתבעים הפורמאליים הצטרפו לבקשת הנתבעת 1 לסילוק התובענה על הסף.

הצדדים:

התובעת משמשת כדירקטורית בנתבעת 1 ומחזיקה ב- 5%, מהון המניות של החברה. הנתבעת 1 הינה חברה מאוגדת כדין בישראל אשר התאגדה בשנת 1993. הנתבעת 1 מחזיקה ב- 30% ממניות הנתבעת 3 (להלן לצורך הדיון תקרא: " חברת הבת"). הנתבע 2, מר סמיר עוואד, הינו בעל רוב מניות בנתבעת 1, דירקטור רשום  ומנהל פעיל.

הנתבע 4, רואה חשבון במקצועו, שימש כרואה החשבון של הנתבעת 1 משנת 1993 ועד לשנת 2010 הנתבעים 3 ו-4, צורפו לתובענה כמשיבים פורמאליים בלבד בלא שנתבקש כנגדם סעד אופרטיבי כלשהו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה ובתשובות לה וכן לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק על הסף ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התובענה, פרט לקבוע בסעיף ד' שלהלן, להידחות על הסף, כפי שאפרט להלן.

אוסיף, כי בדיון שהתקיים בפני ביום 17.5.11, הודיעו הצדדים כי הם מוותרים על חקירות המצהירים כולם.

השאלות הדרושות הכרעה הן שניים:

1.         האם לתובעת, כדירקטורית ובעלת מניות בנתבעת 1, זכות עיון במסמכים שונים של חברה-בת, בענייננו הנתבעת 3.

לטענת התובעת, המסמכים המצויים בידי הנתבעת 3 דרושים לה לשם הגשת תביעה נגזרת, בשל טענתה לקיפוחה כמיעוט בחברה - הנתבעת 1, וביצוע פעולות שאינן לטובת החברה, תוך ריקון החברה מתוכן. טענה זו דינה להידחות.

המסגרת הנורמטיבית:

החוק הישראלי, אשר מכיר בזכות עיון רחבה של דירקטור בכל מסמכי החברה, אינו מכיר בזכות עיון גורפת במסמכים של חברה-בת. סעיף 265(ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע זכות עיון מוגבלת במסמכים של חברה קשורה על ידי דירקטור חיצוני, ולפיו:

"בית המשפט רשאי, לבקשת דירקטור חיצוני, לקבוע כי הזכות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם לגבי מסמכים ורישומים של כל חברה קשורה, אם השתכנע כי המידע המבוקש חשוב לביצוע תפקידו כדירקטור חיצוני".

פרופ' ציפורה כהן התייחסה לזכות העיון לפי סעיף זה בספרה בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות,כרך ב' התשס"ח-2008 ואלה דבריה:

"זכות זו מוגבלת הן בהקנייתה רק לדירקטור חיצוני ולא לכלל הדירקטורים בחברה, בהבדל מזכות העיון במסמכי החברה המוקנית 'לכל דירקטור', והן בהתניית השימוש בה באישור בית המשפט. ניתן ללמוד מהוראה זו, שעוסקת בזכות העיון של הדירקטורים, על מדיניות של החוק שלא להכיר בזכות עיון במסמכים של חברות קשורות גם כאשר קיימת זכות עיון במסמכים של החברה שבה הם משרתים" (שם, בעמ' 89).

יפים לעניין זה גם דבריה של כב' השופטת ענת ברון בה"פ (ת"א) 1120/07 רוגוזינסקי נ' א.תק אלקטרוניקה ותקשורת לישראל בע"מ: